על מחלות ילדים, אנטיביוטיקה והומיאופתיה

אז מתי אתן לוקחות את הילדים שלכן לרופא? בשלב הכחכוח הקל בגרון, אוכשהם מוטלים על המיטה עם חום גבוה, אפתיים לחלוטין?

ברוב המשפחות שאני מכירה, מתחלקים ההורים לשני טיפוסים - ההורה הרגיש,זה שרוצה לרוץ עם הילד לרופא עם טיפת הנזלת הראשונה, ולעומתו ההורה האדיש, שבטוח שהמחלה כבר עוברת ולמה צריך רופא בכלל... (ומנקודת מבטי, מבט ההורה האדיש, המחלה בדרך כללבאמת או-טו-טו עוברת...). אם ההורה האדיש הוא זה שבדרך כלל מטפל בילדים, הם ממעטיםלראות רופא, ואם זה ההפך... אני מכירה כמה ילדים שיש להם מנוי קבוע אצל הרופא :-)

האמת, לראות ילד שוכב במיטה/על הספה בסלון בלי רצון מיוחדלהשתולל/לבלגן/לצעוק ו/או לבלבל במוח, זה לא מראה רע לאמא מותשת.. ולקחת ילד עםחולי קל לחדר המתנה מלא ילדים חולים במחלות שונות ומשונות בדרגות חומרה שונות תמיד נראה לי גרוע בהרבה מלהשאירו בבית להחלמה עצמונית עם מרק עוף ואהבת אם. נקודת השבירה שלי היא ברגע שהם הופכים לאפתיים + חסרי תאבון. ברגע ששני התנאים האלהמתקיימים (אחד בלבד לא מספיק), הרופא זוכה לביקור. ומשום כך, רופא הילדים המקסיםשלהם לא זכה לראותם לעיתים תכופות כשהיו קטנים והביקורים הם כמעט אפסיים עכשיו משגדלו.

אני גם חסידה קטנה מאד של אנטיביוטיקה. תומר בכורי עוד קיבל מדי פעם כשסבל מאזניו ושיניו, אך עמית, בני האמצעי, זכה לקבל אנטיביוטיקה פעם אחת בחייו, בגיל 4 חודשים כשנדבק באבעבועות רוח ולא ראו תינוק אלא ערימת פצעים והרופא הבהיל אותי ואמר שזה פתח לזיהומים קשים, ואילו דנה, הנסיכה הקטנה, לא טעמה אנטיביוטיקה מימיה.

כשהמחלה עוד היתה צעירה...

בשל דלקות האזניים החוזרות של תומר התוודעתי להומיאופתיה. לא אהבתי לתת אנטיביוטיקה וחיפשתי פתרון אחר. התוודענו לרופא הומיאופתי נפלא שהפך לרופאהמשפחתי. אחרי שהכרנו אותו, כמעט ולא בקרנו אצל רופא הילדים או רופא המשפחה.הכדורים הקטנים שנתן ליוו אותנו בכל המחלות, הן של הילדים והן של ההורים, חיזקו את כולנו בחילופי העונות ועד היום ארון התרופות שלנו מלא בתכשירים הומיאופתיים לכל קצר ותקלה בגוף... כשתומר היה בן שלוש הוא חלה מאד. הוא חרחר והתנשף, לא הצליח לישון בלילה מקוצר נשימה והיה מסכן אמיתי. שני רופאי אף אוזן גרון שלקחנו אותו אליו אבחנו שקד שלישי והמליצו על ניתוח ד ח ו ף!! מכיוון שאנחנו לא מאמינים בהוצאה לא הכרחית של דברים מהגוף פנינו להומיאופת שלנו, תומר קיבל כדורים קטנים, היתה הקלה מהירה ותוך מספר חודשים נעלם השקד השלישי.

גם את עפרה הכרתי בקורס הנפלא לנשות עסקים קטנים של רוית רדיאן התותחית. עד שעשתה הסבה למטפלת בהומיאופתיה קלאסית למשפחות עם מומחיות לילדים ומתבגרים, היתה במשך שנים רבות גננת. היא חייכנית, נמרצת ושופעת קסם אישי, מדויקת וקשובה, מטפלת אמיתית.

שנות העבודה שלה כגננת מאפשרות לה לדייק מאוד בתהליך האבחון ההומיאופתי ובבחירת התרופה, מה שמבטיח שיפור ניכר ברמת הבריאות ובאיכות החיים של מטופליה.
בזכות שנות הניסיון שיש לה בחינוך, במהלך הטיפול בילד היא מייעצת ונותנת הדרכה להורים ו/או לצוות החינוכי, מה שמקל על תהליך הריפוי.
היא אומרת שפעמים רבות היא רואה שבזכות טיפול בבן משפחה אחד, איזון ויצירת רוגע אצלו - המשפחה כולה מושפעת לטובהמן המצב. טיפול בבן משפחה אחד מעודד את תהליכי הריפוי ומאזן את המשפחה כולה.

אז לפני שאתם פונים לחדר ההמתנה של רופא הילדים/משפחההעמוס בחולים, אני ממליצה בחום לנסות רפואה וטיפול מסוג אחר...

פורסם ע"י עסקי נשים - דורית