סבתא גרדה
סבתא שלי מצד אבא, סבתא גרדה, היתה ייקית. אמיתית כזו, מהעליה של ביטשן דנקשן, שעד יום מותה בגיל 84, בשנת 1996, לאחר כ-60 שנה בארץ, העברית עוד לא היתה שגורה היטב בפיה.. למדתי שנתיים במכון גתה כדי שאוכל לדבר איתה בגרמנית ולשמח אותה. ומה שנשאר לי מזה היום מסתכם בערך בביטשן דנקשן..
עד שעלתה לארץ בתחילת שנות העשרים לחייה גרה משפחתה בעיר טילזיט שבצפון גרמניה, שם נמנו על עשירי העיר- שלושת בתי הקולנוע של העיר היו שייכים לאביה.
 |
| סבתא גרדה (עם הפפיון המדהים) ומשפחתה |
 |
| סבתא גרדה, אחיה הלמוט ואחותה רותי |
הוריה היו מבין החכמים המעטים שחיו אז בגרמניה - כשהיטלר עלה לשלטון בשנת 1933 נשלחו היא ואחיה לפלשתינה והוריה עלו זמן לא רב אחריהם. היא וסבי התחתנו על האניה שהביאה אותם לארץ ומחיי תפנוקים ועושר הם עברו לחיות חיים של צמצום ומחסור.
הרבה סיפורים על החיים בגרמניה, על העליה ועל החיים בארץ בשנים לפני ואחרי שנולד אבי סיפרה לי סבתי. לא מעט אלבומי תמונות מגרמניה היא הביאה עימה לארץ. היינו יושבות שעות וזכיתי להכיר בתמונות את חברי ילדותה, משפחתה הענפה בגרמניה וחבריה כאן בארץ.
 |
| חוף מציצים? לא לא, חוף הים בגרמניה, 1920 |
היום אני לא זוכרת דבר וחצי דבר מכל הסיפורים שסיפרה לי. כל סיפורי בתי הקולנוע, האניה, הפרדסים בתל-אביב והמגורים המשותפים עם עוד זוג חברים בדירת חדר וחצי הם זכרון דהוי בזכרוני ההולך ומסתייד במהירות עם השנים.. ולמרבה הצער רוב אלבומי התמונות נעלמו גם הם עם השנים בעת מעברי הדירות של סבתא גרדה ושלנו ורק קומץ תמונות באלבום מדהים נותרו, עם תמונות של סבתא ומשפחתה ועוד הרבה דמויות שאין לנו שמץ של מושג מי הן, כי שכחנו את הסיפורים...
 |
| ואלה בטח החבר'ה לפני בילוי... |
תשומת לב ותיעוד
את איריס פגשתי בקורס ששתינו משתתפות בו, קורס שקשור גם הוא לעסקים קטנים של נשים. כששמעתי מה הוא העסק של איריס, תקף אותי צער גדול על שלא הקימה את העסק שלה לפני שני עשורים, ושלא זכיתי להכיר אותה אז (אם היא היתה מקימה את העסק בפרט, ולהכיר אותה בכלל, כי איריס היא מקסימה ומיוחדת במינה).
 |
| איריס בתיעוד מאז.... |
לאחר שנים רבות של תפקידי ניהול בכירים בחברות שונות, פרשה איריס והלכה בעקבות ליבה, למקום המדויק שלה. לעסק שלה קוראים "תשומת לב" והיא מתעדת סיפורי חיים של אנשים. היא עושה זאת באופן ייחודי רק לה באודיו, וכמו כן גם בוידאו וסיפורים דרך תמונות.
 |
| והיום... |
אנשים מבוגרים שוכחים פרטים מהעבר הקרוב, אך זוכרים לפרטי פרטים סיפורים והתרחשויות מהעבר הרחוק והרחוק מאוד. ככל שמאפשרים לאנשים המבוגרים שסביבנו לשתף ולחלוק את סיפוריהם וזיכרונותיהם, כך הם משמרים את המאגר השכלי וגדל הסיכוי לדחיית תהליך השכחה. בצורת תיעוד זו משמרים את סיפורי חייהם והם יהיו איתנו, עם ילדינו והלאה בשושלת, לעד. חישבו איזו מתנה נפלאה יכול להיות תיעוד שכזה הן לנו והן להורינו/סבינו.
איריס מקשיבה הקשבה אמיתית, כזו שמעודדת את ההורה או הסב לספר, לשתף ולחלוק.
והרווח הוא של כל הצדדים.
פורסם ע"י עסקי נשים - דורית
אהבתי:-)
השבמחקמקסים!
השבמחק